להתעמל או לא להתעמל? על דלקת בדרכי השתן ופעילות גופנית

דלקת בדרכי השתן נגרמת מחיידקי אי-קולי שחיים במעי, חודרים לשופכה ומתרבים בשלפוחית השתן. התסמינים השכיחים ביותר של הדלקת הם חום גבוה, כאבי בטן, כאבים חריפים באגן הירכיים, כאבים בגב התחתון, בחילות וצמרמורות. 

נראה שפעילות גופנית לא מחמירה דלקת בדרכי השתן ואפילו יכולה לעזור לשחרר את הכאב באגן. אבל, חשוב מאוד להימנע מכל פעילות שמפעילה לחץ נוסף על האגן, כמו כפיפות בטן או הרמת משקולות.

נוסף על הפעלת לחץ על אזור האגן, כדאי גם להימנע משחייה בבריכה שהמים שלה מכילים כלור. 

במהלך הפעילות הגופנית, הקפידו לשתות הרבה כי המים יכולים לעזור לשטוף את שלפוחית השתן ולהזרים את החיידקים החוצה החיידקים. זה חשוב במיוחד כשהאימון הגופני הוא מאומץ, כי אז מאבדים יותר נוזלים והתייבשות עלולה להחמיר את מצב הדלקת.

העדיפו בגדים מבדים נושמים וטבעיים, או מבדים מנדפי זיעה, שהעיצוב שלהם רפוי ואוורירי. אם האימון נערך בחדר כושר או בכל חלל פנימי אחר, נסו לנקות את המכשירים וסביבת האימון עד כמה שאפשר.

לחץ נפשי יכול להיות זרז להיווצרותם של זיהומים ולכן, פעילות גופנית סדירה ומתונה יכולה להיות דרך מצוינת לצמצם את הסיכון להתפתחותה של דלקת בדרכי השתן או למנוע אותה. 

במהלך פעילות גופנית מתונה, הגוף משחרר הורמונים שעוזרים לשפר את מצב הרוח ולהוריד את רמתו של  הורמון הלחץ קורטיזול. לעומת זאת, פעילות גופנית בעצימות גבוהה יכולה ליצור מצב הפוך ולהגדיל את רמתו של הורמון הלחץ.

מומלץ לא להתאמן זמן קצר לפני שעת השינה, כי הפעילות הגופנית מעוררת ויכולה לפגוע בתהליך ההירדמות הטבעי ובאיכות שנת הלילה, שהיא חיונית לתהליך ההחלמה ולחיזוק המערכת החיסונית.  

אם הדלקת בדרכי השתן חוזרת שוב ושוב, אפשר לנסות כל מיני טכניקות אפקטיביות.